מעשה רקח על הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי מסעוד חי רקח
פרק ה · הלכה כה
סוכה שאולה וכו'. דף כ"ז ול"א וכתב הרב לח"מ ז"ל דהך לישנא דלא שינה בהם וכו' קאי בין אנסרים בין אעצים שכתב לעיל עיי"ש ולענ"ד נראה דאין צורך לזה דמכיון שרבינו כתב שתקנת חכמים שאין לבעל העצים אלא דמי העצים בלבד מינה משמע ודאי דלא שינה בהם דאם שינה מה צורך לתקנת חכמים כיון דמדאורייתא קנייה וא"כ דברי רבינו כפשוטן דלא קאי אלא אנסרים שהזכיר. עוד הקשה ז"ל ע"ד רש"י שפי' דקנינהו בשינוי מעשה ובנסרים ודאי לא קננהי בשינוי כיון דתלי הטעם בגמ' משום תקנת חכמים דא"כ אמאי לא תירצו בגמרא כשהקשו פשיטא דאי מהתם הו"א משום דשינה בהם וקננהי בשינוי אבל היכא דלא קננהו בשינוי לא קמ"ל עכ"ל ונראה דרש"י ז"ל כיוון אל האמת דבעצים ודאי דאיירי בכל ענין בין ששינה בין שלא שינה ותדע דפי' עוד שם ד"ה אבל גזל וכו' ועוד משום תקנת השבים וכו' ע"כ. וכוונתו לפרש הש"ס בכל ענין וא"כ כי מתרץ תלמודא משכיחי ולא שכיחי מלתא פסיקתא נקט דשייך בין למציאות דאיכא שינוי בין ללא והוא מבואר לענ"ד. ולדברי מרן ז"ל עיין להתוספות שם. ומ"ש בספרי רבינו העושה סוכתו ברה"ר בנוסח אחר כת"י שהעושה.