מעשה רקח על הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי מסעוד חי רקח
פרק ה · הלכה ד
סיככה בפשתי העץ וכו'. דף י"ב אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן סככה באניצי פשתן פסולה בהוצני פשתן כשרה והושני פשתן איני יודע מה הוא והושני עצמן איני יודע מה נפשך אי דייק ולא נפיץ הושני קרי ליה אבל תרי ולא דייק הוצני קרי ליה או דילמא תרי ולא דייק נמי הושני קרי ליה ע"כ. ופי' רש"י באניצי פשתן פסולה שכן ראויה ליטמא בנגעים וכו' ע"כ. אמנם לרבינו נראה דאין הטעם משום טומאה כלל שהרי כתב בפי"ג דטומאת צרעת שאין הפשתן מטמא עד שיהיה טווי ושיעור הפקעת של טווי כדי לארוג ממנו ג' על ג' שתי וערב ע"כ. א"כ הכא על כרחך לאו היינו משום טומאה כפי' רש"י אלא משום דנראה כאילו אינו מגדולי קרקע ורבינו בחלוקא דדייק ולא נפיץ שנסתפקו בגמ' לא גילה דעתו מה דינו אך נראה דהוצרך להשמיענו מאי דפשיט ליה לתלמודא דהיינו אניצי והושני דחד הוי ודאי דלא דייק ולא נפיץ וחד נמי ודאי דדייק ונפיץ ולענין הושני מה דינו אף אם לא נדע בבירור מה הוא כתב ז"ל מפני שנשתנית צורתו וכאילו אינם מגידולי קרקע אם כן בדייק ולא נפיץ שלא נשתנה צורתו לגמרי ממילא השמיענו שהוא כשר לקולא ואף את"ל דדייק ולא נפיץ נמי נשתנה צורתו והוי לחומרא אין זה תימה דמשום גזירה יש לאסרו דומיא דשברי מטלניות וכלים דלעיל ועיין להרב לח"מ ז"ל.