מעשה רקח על הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה טז
דופני סוכה. שם דף כ"ג. ודין עושה אדם את חבירו מבואר בעירובין דף מ"ד ופירש הר"ן ז"ל דהיינו טעמא דכשהוא שלא לדעת הוה ליה כמחיצה העשויה בשוגג דשריא וכו' ע"כ. ולפי זה נראה לענ"ד דאפי' כל הד' מחיצות יכול לעשותן מבני אדם שלא לדעתן דהא בלא דופן ג' לא מקרי סוכה כלל [וגם עובדא דהש"ס על כרחך שתי מחיצות היו] ואפ"ה שרי א"כ ה"ה והוא הטעם בכל הד' לפי פי' הר"ן ז"ל ועמ"ש בפט"ז דהלכות שבת דין כ"א ופכ"ז דין י"ד.