מעשה רקח על הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה ז
סוכה שאין לה גג וכו'. על מ"ש מרן משם הרא"ם ז"ל נראה לענ"ד להליץ בעד רבינו דמאי דקראו לסוכה שסככה ז' על ז' סוכה קטנה וכו' היינו לסתם סוכות דעלמא שהסכך שוה לתחתיתו ולא נחתי למציאות זה ובכל מקום דברו חז"ל בהווה ולא ידעתי למה לא הקשה הרב על רבינו מהאי דפרקין דמוכח טפי מההיא דפ"ה. ומ"ש בס' רבינו
או שסמך וכו'. בנוסח אחר כת"י או שסמך ראש הסוכה לכותל. ומ"ש
או שהגביה וכו' בנוסח אחר כת"י או שהגביה הכותל סמוך מן הקרקע וכו'.
סוכה עגולה וכו'. מדברי רבינו נראה דר"ל דלא בעינן שבתוך העיגול עצמו יהיו הז' על ז' עם הזויות ויותירו הד' רצועות קטנות שאחר הריבוע אלא די שכשנשער כל ההיקף יבואו לנו הז' על ז' על פי החשבון וכן נראה מדברי הרב המגיד ז"ל וכן נראה קצת מדברי התוס' דף ג' ד"ה לא נצרכה וכו' וכן הוכיח הרב ב"ח ז"ל אמנם הרב מגן דוד [ט"ז] ז"ל סי' תרל"ד חלק עליו דא"כ הו"ל לחכמים לתת שיעור לרוחב דהא ודאי כל שאין ברחבה רק טפח אחד ובארכה מ"ט [כצ"ל] פשיטא שאין זה ראוי לדירה ופסול וא"כ לא ידענא אימתי יהיה כשר באיזה שיעור וכו' ע"כ. ואי משום הא לחוד הוה אפשר דכיון דמסיק הש"ס דף ח' גברא באמתא יתיב מינה נמי יש ללמוד השיעור שצריך לרוחב דאמת סוכה באמה בת חמשה טפחים כדאיתא בעירובין דף ג' וא"נ י"ל דהכל לפי מה שהוא אדם ולפי דירתו שיכול ליישב שם כדרך כל הארץ. ואיך שיהיה מה שרצה להוכיח מדברי התוס' הנ"ל דבעינן ז"ט דוקא גם ברוחב וכתב דחסר תיבת רק בדבריהם ושצ"ל לא היה בה רק ז' טפחים אני אומר דמצד הדין אפשר כדברי הרב וגם הרב ב"י ז"ל פסק כן אמנם מתוך דברי רבינו ודברי התוספות שהזכרנו איני רואה הכרח חותך להטעות דבריהם וכו' ולשוייה הרב ב"ח טועה בזה שהוא ז"ל הביא ראיה מדבריהם אלו וכל עצמם של התוס' לתרץ קושיית רש"י דאפשר שהיתה ארוכה וקצרה ואגב השמיענו דין זה שאפילו בפחות מז' טפחים ברוחב תתכשר ויש ליישב קושיית הרב ודו"ק. ועיין מ"ש בהלכות מזוזה פ"ו בס"ד.