מעשה רקח על הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה ג
וצריך לעשות לה צורת פתח. הנה בגמ' דף ז' אין הכרח למ"ש רש"י דצורת פתח דקאמר רבא לא קאי אלא אמימרא דר' סימון גבי שתי דפנות גמורות כמין גאם ולא אשתי דפנות העשויות כמבוי זו כנגד זו לולא מלישנא דרבא דקאמר ואינה ניתרת אלא בצורת הפתח דהו"ל לומר ואינם ניתרות דהוה אמינא דקאי אתרוייהו אבל אינה ניתרת משמעו דלא קאי אלא אחדא אף דבאמת אם איתא אף אנו נאמר דקאי אעשויה כמבוי דסליק מיניה דהיא מימרא דרב יהודה דאיתמרא בגמ' בתר ההיא דר' סימון אלא די"ל לדעת רש"י ז"ל דבההיא דעשוייה כמבוי דעושה לה פס ד' ומשהו על ידי לבוד הרי יש לה ג' מחיצות ומה צורך לצורת פתח אמנם בעשוייה כמין גאם דעושה בה טפח שוחק לחוד והוי לבוד מצד אחד לחוד ונשאר הצד האחר ג' טפחים פתוחים הרי אין כאן ג' מחיצות ולכך הוכרח רש"י ז"ל לפרש דקאי דוקא אעשויה כמין גאם אלא דלרבינו קשיתיה דאם איתא הוה ליה לרבא לומר כן אמימרא דרבי סימון ולמה המתין אחר ההיא דר"י שמע מינה דקאי אתרווייהו דאף דהעשויה כמבוי יש בה ג' מחיצות מ"מ שתים כהלכתן דהיינו כמין גאם אין שם כלל דהא הפס אינו אלא ד' ומשהו ולכך בעי צורת פתח בדופן רביעית דבדופן שלישית א"א דהא אמרינן ביה לבוד כן נראה לענ"ד הגם שיש סברות אחרות עיין עליו ולישנא דאינה ניתרת קאי אשם המין ולא חש לדיוק זה כיון דריהטא דשמעתין הכי מוכחא. שוב ראיתי שכיוונתי לדברי הרא"ם על הסמ"ג ז"ל עיי"ש תהלה לאל י"ת.
הרי הן כסוכה. נוסח אחר כת"י הרי היא כסוכה.