מעשה רקח על הלכות שגגות· רבי מסעוד חי רקח
פרק יד · הלכה ד
בי"ד שהורו בשגגה ושכחו וכו'. מרן ז"ל לא ציין מהיכן הוציא רבינו דין זה והיא ברייתא מפורשת פ"ק דהוריות דף ה' ת"ר ידעו שהורו וטעו מה הורו יכול יהיו חייבין ת"ל ונודעה החטאת ולא שיודיעוהו החוטאים וכו' ומרן ז"ל לפי שהבין דברייתא זו רבינו מפרשה לענין אשם תלוי כמ"ש פי"ב הל' ב' לכך שתק לו כאן ואין הדבר כן אחרי המחילה הראויה שאותו דין הוא משנה ערוכה כמו שכתבתי שם ואין לנטות ימין ושמאל: