אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות שגגות· רבי מסעוד חי רקח

פרק ט · הלכה ג

פרק ט

בן תשע שנים וכו'. הראב"ד ז"ל השיג על רבינו ומרן ז"ל נראה שהבין דהשגתו הוא מפני שהיה גורס בדברי רבינו הוא לוקה דמשמע דקאי להקטן וזה נראה מתוך מה שהקשה מרן ז"ל דעוד היה לו להקשות שאפילו בגדול אין האיש לוקה אלא האשה ע"כ והוא דבר רחוק מאד שהבין הראב"ד ז"ל כן בדברי רבינו והדבר נראה פשוט שלא נתכוון הראב"ד ז"ל אלא להשיג במ"ש רבינו שהקטן יתחייב קרבן דאף דקי"ל שהאיש נתלה באשה היינו דוקא בגדול אבל בקטן מהיכא תיתי שיתחייב על ידה וכן נראה ממ"ש פ"ג דאיסורי ביאה הל' י"ז שהשיג להדיא דקטן לאו בר קרבן הוא ואף שמהתורת כהנים שהביאו התוס' שם והזכירו מרן ז"ל משמע חיובא גם לקטן צ"ל דהראב"ד ס"ל דפליגא אמתני' ומכילתין וכמ"ש הרב לח"מ ז"ל ועוד הקשה ז"ל דלדעת רבינו דמחייב לקטן מעתה כי פריך בגמרא אמתני' דקתני דבשאר עריות קטן פטור פריך בגמרא והכא חייב קטן ודחיק לתרוצי דלפטורא דגדול קאמר אמאי לא משני כפשטא דבקטן בן תשע קאמר דחייב עיי"ש והדבר ברור דעיקר קושיא זו קיימא על הברייתא דתו"כ כמבואר.

אכן לענ"ד נראה דג' תירוצים יש לקושיא זו חדא משום הנך חלוקות דקתני מתני' אחד ער ואחד ישן דער נמי פטור ואם חידושא דמתני' לחיובא היינו צריכים לומר דישן נמי חייב וזה לא מסתבר ותירוץ זו הזכירו הרב לח"מ ז"ל ועוד נראה דדחיקא ליה מילתא לאוקומי מתני' בבן תשע שנים ואילך כיון דמתני' סתמא קא תני ותו דידוע דכחא דהתירא עדיף דהשתא אשמועינן רבותא טפי דאפילו גדול נמי פטור. אלא דאכתי קשה לי לדעת רבינו דהתו"כ לא פליג אגמרא דידן מעתה כי קתני התם מה בין שפחה לבין כל העריות וכו' ליתני נמי הא דהא ודאי בכל העריות הקטן אפילו יותר מבן תשע פטור גמור כמ"ש רבינו פ"א דאיסורי ביאה הל' י"ז והכא חייב אם לא שנאמר דנכלל במאי דקתני התם ובשפחה לא השווה האיש לאשה במכות וכו' ויותר נראה לומר דכיון שהוא פרט אחד לבד לא חש למתניה:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות שגגות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה