מעשה רקח על הלכות שגגות· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה ב
והמגדף מפני שאין בו מעשה. כאן משמע דס"ל לרבינו דעקימת שפתיו לא הוי מעשה ובפ"ט דהל' כלאים הל' ז' פסק דהנהנה אפילו בקול לוקה משמע דהויא מעשה ומצאתי להתוס' בסנהדרין דף ס"ה ד"ה הואיל וישנו בקול וכו' שכתבו דלא חשיב עקימת שפתיו מעשה אלא היכא דבדיבורו עביד מעשה וכ"כ הרב המגיד פי"ג דשכירות הל' ב' גבי חסימה שפסק רבינו דאפילו בקול וכו' אבל אי לא עביד מעשה כלל אין כאן חיוב מלקות וכמ"ש רבינו ריש פי"ח דהל' סנהדרין עיי"ש: