מעשה רקח על הלכות שבת· רבי מסעוד חי רקח
פרק כב · הלכה יז
טיט שע"ג בגדו וכו'. דף קמ"א ומסקנא כדברי רבינו ועיין להרב ב"י סי' ש"ב.
המכסכס את הסודר וכו'. שם דף ק"מ וכתב הרב המגיד דלפי גירסת הרמב"ן הכא מחזי כאולודי חיורא וכו' אין בפירושא הכרע וכו' והקשה עליו הרב לח"מ ז"ל דאיך כתב כן הלא הדבר מבואר דהתם דקאמר הש"ס לפום הך גירסא בהכרח אסודר קאי ולא אכתניתא ואפשר דט"ס נפל כאן וצ"ל הכא לא מחזי כאולודי חיורא הכא מחזי כאולודי חיורא ולפי זה אין הכרח דתרווייהו נאמר בהם הכא עכ"ד ונראה דוחק גדול לגרוס כן ולטעות כל הגירסאות של הרה"מ שלפנינו ומאי דנראה לדברי הרה"מ משום דדרך הש"ס לדבר תחילה בדבר שממנו נולד הקושי ולומר התם היינו טעמא מפני זה מה שאין כן בהאיך וכו' ולפיכך אף שהיה גורס הכא אפשר דקאי אסודר דקמסיים והתם קאי אלפני דלפני דהיינו כתניתא כי כן דרך הענין וכעין ההיא דהתוס' דף ק"נ ד"ה אין אובסין וכו' עיין עליו.