מעשה רקח על הלכות שבת· רבי מסעוד חי רקח
פרק יד · הלכה טו
המוציא מרה"י לרה"ר וכו'. כבר נתבאר שהוא מחלוקת רבנן ובן עזאי ושם אמרו דמושיט נמי חייב ורבינו לא חש לבארו שכבר הזכיר זורק וה"ה למושיט כדמשמע התם.
היה עומד במקום פטור וכו'. סברא אלימתא היא זו כנ"ל ואפילו שלא נח החפץ במקום פטור כלל כיון שהוא עומד שם הוה ליה כהנחה ולא מחייב בין במוציא בין במכניס.