אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות שביתת עשור· רבי מסעוד חי רקח

פרק ג · הלכה א

פרק ג

אסור לרחוץ וכו'. שם דף ע"ז ופסחים דף כ"ד ורבינו כתב שם וז"ל והרחיצה במים ע"כ. משמע דבא לשלול שאר משקין וליתא דעכ"פ הנאה איכא ותו דבגמ' יליף לה מדכתיב וסוך לא סכתי וסיכה משמן משמע לכך נראה דכוונת רבינו לשלול שאר מידי דמנקי דאע"ג דכתיב בהו רחיצה כדאיתא בברכות דף ט"ו מי כתיב ארחץ במים בניקיון כתיב בכל מידי דמנקי קמ"ל דשרי.

והמלך והכלה וכו'. משנה וגמ' שם וטעם היתר זה עיין למרן ז"ל פ"א דין ה' ומ"ש שם. ומבואר דדוקא למלך אמרו ולא למלכה וכ"כ ז"ל אנן מאי דאיכא למידק דאמאי לא התירו לו ג"כ נעילת הסנדל דאין זה כבודו של מלך לילך יחף וי"ל דאפשר לו בסנדלין של בגד או משי דאף שהם דרך נוי שרו וכ"כ הר"מ בן חביב ז"ל ולפ"ז קשיא לי לדברי הרב ב"ח סי' תרי"ד שהכריח לילך יחף ממש ודלא כמו שנוהגים העולם להקל עיי"ש אם לא שנאמר לדעתו ז"ל דעיקר היופי דקפיד קרא אינו אלא דרך ראית העין שהם הפנים א"נ אפשר ליה בבגדים ארוכים שמכסים הרגלים. גם באמת לשון הזוהר הקדוש הכי מוכח כדברי הרב ב"ח ז"ל דבפרשת תצוה דף קפ"ה ע"ב איתא וז"ל ביומא דכפור דאיהו קנוחא דכל חובין ונקיו דילהון בעאן ישראל לנקאה גרמייהו ולמהך מייחפי רגלין כמלאכי עלאין ע"כ. אמנם נראה לענ"ד דמנהג העולם הוא ע"פ הדין דכמה אמוראי בש"ס הוו נפקי בסנדלין של שעם וגמי וכיוצא ולא נתמעט אלא עץ אליבא דמאן עיי"ש. ובדין הכלה יש נוסח אחר כת"י בדברי רבינו כדי שלא תתגנה על בעלה ונמצא מגרשה.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות שביתת עשור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה