אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות שביתת עשור· רבי מסעוד חי רקח

פרק א · הלכה ז

הלכה ו

נשים שאוכלות וכו'. שבת דף קמ"ח וביצה דף ל'. ועל מ"ש רבינו

וכן כל הדומה לזה כתב הרב המגיד ז"ל דהכוונה בכל דבר שאינו מפורש בכתוב ונהגו בו היתר ומסור לכל וכו' ע"כ. והרב מג"א סי' תר"ח כתב דדוקא כשהחוטא שוגג אבל אם הוא מזיד חייב להוכיחו מקרא דהוכח תוכיח וכו' עד כאן. ואני הצעיר מגמגם בזה דכיון שברור לו שלא יקבל דבריו כלל דהא מזיד הוא הא קי"ל ביבמות כשם שאדם מוזהר לומר דבר הנשמע כך הוא מוזהר שלא לומר דבר שאינו נשמע. וכי היכי דפטרינן בשוגג מהמצות עשה דהוכח תוכיח כשברור לו שלא יקבל ה"נ דין הוא שיפטר גם במזיד מהך טעמא גופא דהא בדבר שאינו מפורש בתורה קיימינן שוב זימן השי"ת לפני ומצאתי להרב גינת וורדים או"ח כלל ג' סימן ט"ו שהזכיר סברת הרב מג"א הנ"ל בשם הסמ"ג והוא חלק עליו כמ"ש ואגב ראיתי להרב שם שכתב וז"ל ודבר שאינו מפורש בתורה אמרינן מוטב שיהיו שוגגין וכו' והרמב"ם מחמיר להצריך שיהיה דבר שפשט ברוב בני אדם ע"כ. נראה דכוונתו שיהיה דבר שפשט (איסורו) [התירו] ברוב ישראל. ולא ידעתי מהיכן הוציא דבר זה בדברי רבינו דאי מדברי הרה"מ שכתב ומסור לכל כדמשמע מדבריו שם איני רואה דבר זה גם בדברי הרה"מ דמ"ש ומסור לכל הכוונה שיד כל אדם שוה בו דומיא דאכילה ושתיה שכל העולם שוים בדבר והאיסור בעיתים מזומנות מסור ביד כל אדם שא"א לעכבו ע"פ מ"ש רבינו שא"א שיהיה שוטר בבית כל אחד ואחד ואין במשמע זה דכדי ליפטר מהתוכחה בעינן שרוב הבני אדם נכשלים בו ממש הא לאו הכי חייב להוכיח והרי משמע דתלמודא דידן כללא כייל בכל איסורין שאינם מפורשים בתורה וברור לו שלא יקבלו ממנו דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין. ובפרטי דין זה וחילוקיו עיין להרב שם והרב כנסת הגדולה והרב פר"ח שם.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות שביתת עשור

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה