אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות שבועות· רבי מסעוד חי רקח

פרק יב · הלכה ג

הלכה ב

מי שנשבע וכו' אע"פ שאין כוונתו אלא למי שבראם וכו'. בגמרא דף ל"ה אמרו שם כיון דליכא מידי אחרינא דאקרי רחום וחנון ודאי במי שהוא רחום קאמר הכא כיון דאיכא שמים וארץ בשמים ובארץ קאמר ע"כ. משמע דאם אמר בפי' במי שהשמים והארץ שלו ה"ז שבועה ודאי דהו"ל כמי שהוא רחום וקרא דאבנר יוכיח ששלח לדוד למי ארץ דהיינו שבועה למי שלו הארץ וכן נראית דעת רבינו שכתב אע"פ שאין כוונתו וכו' הא אמרו בפירוש מועיל וכן נראה מדברי מרן ז"ל שכתב ומשמע לרבינו שאפילו אמר שנתכוון למי שהשמים והארץ שלו כיון דאינו במשמע דבריו אינו כלום ע"כ דמשמע דאם אמרו להדיא ה"ז שבועה כמשמעות הש"ס:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה