מעשה רקח על הלכות שבועות· רבי מסעוד חי רקח
פרק ה · הלכה כב
דבר ידוע וכו'. כתב הרדב"ז ז"ל ס"ס קס"ו דאף אם הנשבע חכם גדול בתכונה ונשבע שהשמש גדולה מן הארץ פטור וגם אם נשבע שהיא קטנה מן הארץ וכו' ע"כ. ומילתא דפשיטא היא דשבועת שוא לא תלו חז"ל בידיעתו ולא בדעתו אלא בדבר הברור וניכר לג' בני אדם:
ואינו חייב וכו' לג' בני אדם. ראיתי להרב לח"מ ז"ל שהבין בדברי הרב בית יוסף יו"ד סי' רל"ו שרבינו אינו מפרש כפי' רש"י בהא ומכח זה הקשה מהסוגיא דף כ"ה דאמר להדיא דחייב משום שבועת שקר ולא תירץ כלום. ואחרי המחילה הראויה אין שום הכרח להבין דברי הרב ב"י כן כדי להקשות עליו ועל רבינו מסוגיא ערוכה דהרב ב"י לא נכנס בדבר זה כלל ומכ"ש שכבר הזכיר כאן פי' רש"י ע"ד רבינו דנראה להדיא דגם רבינו מפרשה הכי וק"ל: