אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות שאר אבות הטומאות· רבי מסעוד חי רקח

פרק יט · הלכה א

פרק יט

שני שבילין וכו' ואין ידוע באיזה מהם הלך וכו'. לשון זה מגומגם הרבה דמשמע דאם היה ידוע באיזה מהם הלך ה"ז טמא ודאי או טהור ודאי וא"כ איירי בידוע לנו איזה מהם הוא הטהור אלא שנסתפק לנו באיזה מהם הלך וא"כ קשה טובא איך כתב אח"כ והלך בשני ועשה טהרות הרי אלו טהורות אם קיימות הראשונות וכו' הלא הספק השני הוי כמו הראשון שהרי לא ידע באיזה מהם הלך בין בפעם הראשונה בין בשניה ותו דלשון לא יתכן דכיון דבפעם הראשונה לא ידע באיזה מהם הלך גם בשני היה כן דמנא ידע ואפשר דבזה (חסר) השניה הוא ניהו עצמו אותו שהלך (ב"א) [בראשונה] ותו דלשון זה לא נמצא במשנה פ"ה דטהרות שמשם למדה רבינו

ולענ"ד פשוט דכוונת רבינו דאין אנו יודעים איזה שביל הוא טהור ואיזהו טמא [והוא יודע] על נכון באיזה שביל הלך אלא שאין ידוע אם זה שהלך בו הוא הטמא או הטהור ומ"ש ואין ידוע באיזה מהם הלך הכוונה על הטומאה והטהרה לא על הליכה ואתי שפיר נמי דדמי לשני שבילין שכתב לקמן שהרי השנ"י (חסר) בודאי שזה הלך בשביל זה וזה הלך בשביל זה אף שמדברי גמ' דפסחים דף י' לא משמע כן (ע"ע) [עיי"ש]:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות שאר אבות הטומאות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה