אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות שאר אבות הטומאות· רבי מסעוד חי רקח

פרק יא · הלכה ה

הלכה ג

בשר תאוה וכו'. בתוספתא שלהי מסכת נדה בראשונה היו אומרים בשר התאוה טהור חזרו וגזרו עליו שיהא מטמא את הידים חזרו וגזרו עליו שיהא מטמא במגע חזרו וגזרו הנבלה עצמה מטמא במשא חזרו ואמרו כל הגת שנעשית על גבי בשר התאוה טמאה לקדש וכן הורה לתרומה ע"כ. ואיני יודע מהיכן הוציא רבינו דמטמא את הקדש ופוסל את התרומה דאי ממ"ש בסיפא דגת ע"ג בשר תאוה דמטמא לקדש הא קמסיים וכן הורה לתרומה דמשמע דשוין הם ותו דאעיקרא דדינא כיון דאין כאן אלא גזרה דרבנן למה יחמירו כל כך בקדש. ונראה דזה הכריחו למהר"י קורקוס שהביא מרן ז"ל לפרש דמטמא את הקדש שכתב רבינו לאו דוקא מטמא אלא כוונתו פוסל אך לשון התוספתא אינו מורה כן אם לא שנאמר דטעות סופר הוא ורבינו היתה לו גירסא אחרת דהרואה יראה דאין לשונו מכוון עם לשון התוספתא כלל:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות שאר אבות הטומאות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה