מעשה רקח על הלכות שאר אבות הטומאות· רבי מסעוד חי רקח
פרק ה · הלכה ט
והוא שתהיה בת ג' שנים ויום אחד שנאמר וכו'. מרן ז"ל הגיה דצ"ל ואשה אשר ישכב איש אותה וכו' והמל"מ ז"ל כתב עליו דמסוגית הגמרא מוכח דוי"ו דואשה אצטריך לדרשא אחריתי ובת ג' שנים הלכתא היא ואסמכוה אקרא ע"כ ולדידיה נמי תקשה קושית מרן דמאי מייתי רבינו מקרא דאשר ישכב את אשה ועוד הרי דרשא זו הובאה בתורת כהנים הביאה המבי"ט ז"ל בקרית ספר ואשה פרט לקטנה יכול שאני מוצא בת ג' שנים ויום אחד ת"ל ואשה ע"כ והביאו הסמ"ג ז"ל עשין רמ"ז.
ומ"ש בספרי רבינו
אם יגע בבשרה מבחוץ בדפוס מגדל עוז מוסיף לפיכך הבועל גדולה שלא כדרכה טהורה שלא טמא אותה הכתוב בטומאת בית הסתרים אלא כדרכה ע"כ וסיים המבי"ט ז"ל בקרית ספר וכדתניא בפרק ארבעה אחים וחכמים אומרים אותה פרט לשלא כדרכה ע"כ. ונראה דגם מרן ז"ל הוה גריס לה עיין עליו: