מעשה רקח על הלכות שאר אבות הטומאות· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה א
שמנה שרצים וכו'. הקשה המל"מ ז"ל דלמה השמיט הברייתא דפ' העור והרוטב (חולין דף קכ"ז) הצב למינהו להביא הערוד (והפפילין) [הנפלים] וסלמנדרא ופי' רש"י שכולן מין צב ע"כ. ובאמת גם בתורת כהנים סוף פרשת שמיני ברייתא זו בלי חולק ולרבינו שהשמיטה אם נאמר שאינה הלכה מדלא תני לה במתני' אכתי קשה דלמינהו אמור גבי צב ומאי דריש ביה והרי הביא רבינו דין ביצה המרוקמת ועכבר שחציו בשר וחציו אדמה לקמן הל' י' י"א דמרבינן להו מקרא כדאיתא התם ועמ"ש בסוף הפרק שאר שקצים ורמשים כולן כגון הצפרדע והנחש והעקרב יש ללמוד דס"ל כהך ברייתא דאי ס"ל דאינה הלכה והרי הן שאר שרצים לישמועינן הני וכ"ש השאר שוב ראיתי בדף קכ"ב דדריש הך למינהו הפסיק הענין: