אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות שאר אבות הטומאות· רבי מסעוד חי רקח

פרק ב · הלכה י

הלכה ו

שחיטת נכרי וכו'. שיעור לשון רבינו נראה דה"פ ששחיטת נכרי נבלה ומטמאה במשא וכו' והיינו מדאורייתא כמ"ש פ"ד דשחיטה שלוקה עליה משום נבלה ושוב הוסיף

דאחד הנכרי ואחד הכותי או גר תושב דאף שהכותי מדקדק במצות כדאיתא בחולין דף ד' וגר תושב נמי מקיים ז' מצוות והכלל דשניהם אינם עובדים ע"ז ומן הדין היה ראוי שתהא שחיטתן כשרה ולא תטמא במשא ואפ"ה טמאוה חז"ל משם למד רבינו

דקרוב בעיניו שאף זה מדברי סופרים שהרי וכו' ובגלל ע"ז נתרחקו הכותים כמ"ש בגמרא דדמות יונה מצאו להם וכו' ומכח זה גזרו על כולן ומעתה דרשא דוזבחת שהובאה בתוספתא פ"ג דחולין ולא שזבח הכותי ולא שזבח הקוף כי היכי דכותי היא אסמכתא כאמור כך הקוף היא אסמכתא וכמ"ש מרן ז"ל ודלא כהפר"ח ז"ל יו"ד סוף סי' ב' שחלק על מרן וס"ל דאינה אסמכתא אלא דרשא גמורה מן התורה ובראש הסימן שם נדחק בלשון זה של רבינו וגם בלשונו שבפ"ד דשחיטה עיי"ש ולענ"ד אף שאיני כדאי האמת כמו שכתבתי ודברי מרן ז"ל עיקר ומהשגת הראב"ד ז"ל נראה שהבין דמ"ש רבינו וקרוב בעיני וכו' קאי גם לנכרי דרישא ומכח זה השיג עליו אך הרואה יראה ולבבו יבין:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות שאר אבות הטומאות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה