מעשה רקח על הלכות שאר אבות הטומאות· רבי מסעוד חי רקח
פרק ב · הלכה א
האבר הפורש מן המפרכסת אסור לבני נח ובשר הפורש ממנה כפורש מן החי. כוונת דבריו רצוים דאבר דוקא הוא דאסור לב"נ אבל בשר מן החי לא נאסר לב"נ אלא הוי דינו כבשר הפורש מן החי לענין טומאת אוכלין כן [נראה] מדקדוק לשונו ז"ל (הך) [אך] בפ"ט דהל' מלכים הל' י"ג פסק רבינו דאבר ובשר הפורשין מן המפרכסת ה"ז לב"נ אסור משום אבר מן החי: