מעשה רקח על הלכות שאר אבות הטומאות· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה יז
נבלה שנתערבה וכו'. הקשה הרב לח"מ ז"ל בפי"ב דמעשה הקרבנות דכאן פסק רבינו כרב חסדא דאית ליה דבתר מבטל אזלינן והקשו עליו מההיא דתיבל השיריים בקצח ושמשמין וכו' ואוקמוה בדלא אפיש לה תבלין דרובא מצה ולמה לא ביארו רבינו שם עיין עליו ומאי דאפשר לענ"ד דכיון דרבינו סיים שם מצה היא אלא שנקראת מצה מתובלת (כאן חסר):