אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות רוצח ושמירת הנפש· רבי מסעוד חי רקח

פרק יג · הלכה ד

הלכה ב

כל שאילו היתה שלו וכו'. פשטן של דברים משמע דכל אדם שוין בדבר זה, שאם הוא אדם חשוב ואין דרכו לפרק ולטעון אף אם היא שלו, אף בשל חבירו אינו חייב, וכן נראה ג"כ ממה שכתב בפרק י"א דהלכות גזילה ואבידה הל' י"ז, וזה לשונו: ההולך בדרך הטוב והישר וכו', מחזיר את האבידה בכל מקום ואע"פ שאינה לפי כבודו, משמע דבסתם בני אדם קאמר, אך אין נראה כן, שהרי שם בהל' י"ג, פסק, מצא שק או קופה אם היה חכם או זקן מכובד שאין דרכו ליטול כלים אלו בידו אינו חייב להטפל בהם, ואומד בדעתו אילו היו שלו וכו' ע"כ, משמע דדוקא זקן או חכם קאמר, אבל שאר בני אדם הרי הם בחיובן אף אם הם חשובים ואין דרכן אף בשלהם, והכי מסתברא דהרי הגמרא בדף ל' [ע"א], לא מרבי מוהתעלמת אלא זקן וחכם הנ"ל, מעובדא דרבי ישמעאל ב"ר יוסי שם, והיינו טעמא דמצינו שחלק [הכתוב] כבוד לזקנים, וחכם הכל חייבים בכבודו, אבל שאר בני אדם דהחשיבות שלהם אינו בא מצד ציויו יתברך, אלא מצד עשרם או תענוגם אינו בדין שידחו עשה של תורה, ותדע עוד, דכמעט רוב העולם אין דרכן לפרק ולטעון אפילו בשלהם, וכי נאמר שכולם פטורים מאלו המצוות, ולפי זה זה הכלל שכתב רבינו כאן לא קאי אזקן דסמיך ליה, והוצרכתי לזה מפני שראיתי בפרישה ז"ל חו"מ סי' ער"ב שהאריך בדבר זה, ולענ"ד נראה פשוט כמו שכתבתי.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות רוצח ושמירת הנפש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה