אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות רוצח ושמירת הנפש· רבי מסעוד חי רקח

פרק ט · הלכה יד

הלכה יג

אשה אומרת ראיתי את ההורג וכו'. כבר ידוע מה שהשיג הראב"ד ז"ל, דמהגמרא מוכח דבזה אחר זה הראשון עיקר ואפילו אשה, והרב כסף משנה ז"ל חילק מהסברא, ולאפוקי מהראב"ד ז"ל עיי"ש, והדבר תמוה דבמשנה קתני עד אחד אומר ראיתי ועד אחד אומר לא ראית, אשה אומרת ראיתי ואשה אומרת לא ראית, היו עורפין, הרי שהשוו אשה לאיש, ולעולא ור' יצחק דמגיה במשנה לא היו עורפין, משום דכל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים בין באיש בין באשה קאמר כפשטא דמתניתין, ואף דאין הלכה כוותייהו, אלא כרבי חייא דמחלק בין באו בבת אחת לבאו זה אחר זה, מכל מקום אשה נמי קתני, ותו דלמסקנא דמלתא דעשו שתי נשים באשה אחת וכו', משום דאזלינן בתר רוב דיעות אפילו בפסולין, מאי איריא שתי נשים אפילו אשה אחת עורפין לדעת רבינו, וכבר נתעוררו על זה [האחרונים עיי'] בשו"ת מהרש"ך ז"ל חלק א' סי' כ"ו, והרב לחם משנה בהלכות גירושין פרק י"ב והניחוהו בצ"ע, ולענ"ד נראה דרבינו סבירא ליה דכיון דבכל התורה כולה אשה ודכוותה אינן בני עדות, והכא גבי עגלה ערופה וכן גבי סוטה בדף ל"א [ע"ב] דרבי רחמנא דלא בעינן עדות גמורה, די לנו שנאמין הפסולין, אבל לאלומי כוחייהו כל כך שיהיו נאמנים כבי תרי לא, דכיון דחידוש הוא אין לך בו אלא חדושו, ודייק רבינו לישנא דמתניתין דפלגינהו בתרתי, דאם איתא דאשה שוה לאיש, גם בזה ליערבינהו וליתני, עד אחד או אשה אומרים ראינו, ועד אחד או אשה אומרים לא ראית וכו', אלא נראה לו לרבינו דלכוונה זו לא ערבינהו, משום דאף דשוין הם לענין דהיו עורפין, מכל מקום יש חילוק ביניהם [כמבואר] בראשונה לענין דברי עולא, וזאת היתה לו לרבינו, דבפירוש המשנה בין בההיא דסוטה בין בעגלה ערופה הזכיר החלוקא דעד אחד, וחלוקת האשה השמיטה עיי"ש, ולענין מה שכתב התוס' יו"ט ז"ל על הרב המגיד פרק י"ב דהלכות גירושין הל' י"ח, שכתב בדעת רבינו דגם באשה אחר אשה הראשונה נאמנת כבי תרי, שהוא היפך מה שכתב כאן והניחו בצ"ע, כבר כתבתי הנראה לענ"ד שם מטעמא דאתתא דייקא ומנסבא עיי"ש.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות רוצח ושמירת הנפש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה