אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות רוצח ושמירת הנפש· רבי מסעוד חי רקח

פרק ט · הלכה א

פרק ט

ויוצאין חמשה זקנים וכו'. בברייתא שם, שדרשו ויצאו הן ולא שלוחיהן, ורבינו השמיטו, וכן בפרק החולץ (יבמות דף מ"ד) [ע"א], תניא וקראו לו זקני עירו הן ולא שלוחן, ובפרק ד' דהלכות יבום לא ביארו רבינו, ומשמע דסמך על מה שכתב עיקר הדין, דמיניה נשמע דלא ע"י שליח, אך קשה דבפרק ג' דמעשה הקרבנות הל' ח' פסק להדיא גבי סמיכה דאין השליח סומך, מדכתיב וסמך ידו, משמע דבכל מקום שכותב סתם הוי שלוחו כמותו, וכן כתב בפרק א' דהלכות שלוחין דלכל דבר שלוחו של אדם כמותו, ובפרק ד' דהלכות תרומות יליף לה מכן תרימו גם אתם לרבות שלוחכם, ויש ליישב, וכן בפרק י"א דהלכות נדרים הל' ח' פסק, והוא מיפר משמע ולא ע"י שליח כמו שאיתא שם בגמרא. והנה ידוע דהרב כסף משנה תמה על רבינו דלמה פסק כר' יהודה, מכיון דסתם לן תנא כוותיה, ותירץ משום דבפרק קמא דסנהדרין שנויה במחלוקת הוי ליה סתם ואח"כ מחלוקת, דבתרי סדרי יש סדר למשנה וכו' ע"כ, והוא דבר תמוה שתפס כן במושלם, כאילו הוא מוסכם מהכל דבתרי סדרי יש סדר, והלא התוס' ז"ל בשבת דף פ"א אדר' יוחנן [דאמר] אסור לקנח בשבת וכו', כתבו בהיפך, וכבר נתעורר בזה הרב באר שבע שם והתוס' יו"ט והרב דינא דחיי דף צ"א בשם מהרי"ט ז"ל, ומן האמור שם יתבאר, דכדין פסק רבינו בעגלה ערופה כר' יהודה ובסמיכת זקנים כר' שמעון, שכן הוא מבואר בירושלמי, ופסקה רבינו פרק ג' דמעשה הקרבנות, ופרק ד' דהלכות סנהדרין, מפני שהוא מפרש דסמיכת זקנים דתנן במתניתין הוא כולל סמיכת פר העלם וסמיכת סבי כמו שכתב הרב באר שבע שם, ותתורץ קושית הרב דינא דחיי ז"ל, ואני מצאתי עוד בספר יבין שמועה סי' שס"ז שהביא משם הרא"ש ז"ל דהא אמרינן בתרי מסכתי אין סדר למשנה, דיינינן ליה כדין ספיקא, ובדאורייתא לחומרא ובדרבנן לקולא ע"כ, נמצא דהכי נמי דהוי בתרי מסכתי כיון דדיינינן ליה כספיקא והוי דאורייתא, אית לן למנקט לחומרא דבעו ה' דווקא.

אפילו נמצא בצד עיר זו וכו'. ברייתא מפורשת שם, ומדדו שאפילו נמצא בעליל לעיר וכו' שמצוה לעסוק במדידה וראיתי להרב באר שבע שם והרב כנסת הגדולה בלשונות הרא"ם, ובספר דינא דחיי, והמשנה למלך ז"ל, שעמדו בדברי הרא"ם ז"ל, שפירש על פירוש רש"י דאם העיר היא קרובה לעין אין צריך מדידה ע"כ, והמדקדק בדבריו יראה שכוונתו שאין צריך מדידה כלל, שהרי הקדים שאינו חובה למדוד כל עיר וכו', דרצה לומר אחר שמדדו קצת מהערים, וראינו איזו יותר קרובה שיש שם ערים אחרים שנראין לעין שהם רחוקים יותר מאלו אין לחוש במדידתן, והרב כנסת הגדולה בלשונותיו על הרא"ם ובספר דינא דחיי כתב בתירוץ ראשון, דפסק כר' אלעזר בן יעקב דסבירא ליה דזקניך ושופטיך לכולהו סנהדרין קאמר, ולדידיה הך דרשה (דכדי) [דמצוה] לעסוק במדידה אינה הלכה, אך בתירוץ זה יש בו שני דוחקים, חדא, דמי מכריחנו לומר דר' אלעזר בן יעקב אינו מודה להך דרשה, ועוד דמדבעי כל הסנהדרין כולם שמע מינה דקפיד רחמנא אפרסום, על דרך שכתב הרב שם בתחילת ההלכות בשם המאירי, וכיון שכן כל שכן דבעי הך מלתא, אף אם נדע שבודאי היא יותר קרובה, גם התירוץ השני אינו מתיישב ע"פ דברי הרא"ם, גם המשנה למלך ז"ל תירץ, והוא יותר רחוק בדברי הרא"ם ז"ל וצל"ע.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות רוצח ושמירת הנפש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה