אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות רוצח ושמירת הנפש· רבי מסעוד חי רקח

פרק ו · הלכה ה

פרק ו

וכן כל הרצחנים שהרגו וכו'. הראב"ד ז"ל השיג, דאיך נאמן עד אחד להתיר דמו של זה לגואל הדם ע"כ, והדין עמו, דהא קיימא לן לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת, ודרשו ז"ל אבל קם הוא לשבועה, משמע דלכל מילי דעונש אין עד אחד נאמן כלל, ועל כרחינו לפרש דברי רבינו דעד אחד דקאמר, היינו בעדות מיוחדת, כגון שהעיד עד אחד היום, ועד אחד למחר, או שראהו האחד אחר האחד, וכמו שכתב בפרק ד' דין ח', גבי אותם שכונסין אותם לכיפה, וכמו שכתב הרב כסף משנה ז"ל, ויש להכריח עוד דבר זה מדכתב רבינו, או בלא התראה, דמשמע שיש שם שני עדים אלא שלא התרו בו, ואי בעד אחד דקאמר הוי כפשוטו, הרי בכלל מאתים מנה וכל שכן הוא, אלא ודאי שכך היא כוונתו, ואין להקשות דלעיל כתב דמכניסין אותו לכיפה, וכאן כתב דאם הרגן גואל הדם וכו', דיש לומר דהתם להבית דין קאמר שידונו אותו בכיפה, והכא קאמר לגואל הדם במציאות שברח ולא יכלו הבית דין להשיגו, וכן כתב הרדב"ז חלק ב' [הנדפס מחדש] סי' רי"ג [חלק ה' סי' א' תקע"ז] ופשוט.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות רוצח ושמירת הנפש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה