מעשה רקח על הלכות רוצח ושמירת הנפש· רבי מסעוד חי רקח
פרק ה · הלכה ה
אבל אם יסר בנו כדי ללמדו וכו'. מלתא דפשיטא היא דבמלמדו תורה אף אם כבר יש לו אומנות שיכול לחיות בה פטור דושננתם לבניך כתיב, אך אם מלמדו חכמה וכבר יש לו אומנות יש להסתפק, דהא מדכתב רבינו או חכמה משמע דלאו בחכמת התורה קאמר, דזה כבר הזכירו במה שכתב כדי ללמדו תורה, אלא ודאי דהאי חכמה הוי דומיא דאומנות דהיינו כדי לחיות בה, ובאומנות לא מפטר אלא באין לו אומנות אחרת, אך מדברי הגמרא נראה דיש להוכיח דבחכמה אין לחלק, דקאמר אע"ג דגמיר מצוה קעביד דכתיב בנך יסר ויניחך וכו', ואי בלימוד התורה קאמר מלתא דפשיטא היא דארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, אלא ודאי דבלימוד חכמה קאמר, ומזה נראה שהוציאו רבינו, ומינה דאף ביש לו אומנות קאמר ומכל מקום הדבר שקול.