אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות רוצח ושמירת הנפש· רבי מסעוד חי רקח

פרק ד · הלכה א

פרק ד

לפי שאין ערי מקלט קולטות וכו'. כמה דיויות נשתפכו בלשון זה כמאן פסק, והרב כסף משנה ז"ל הסכים דפסק כרבנן, מכח דיוק דהלפיכך וכו', שכתב רבינו, דעדיפא מינה הוי ליה למימר דאפילו אמר לחד מינייהו, או קסבור ראובן ונמצא שמעון וכו', עיי"ש. ואף שאיני כדאי, לא מסתבר דבשביל דיוק קל כזה נהפוך דעת רבינו, ומכל שכן דבפירוש המשנה פסק להדיא כר' שמעון, גם השמיט נתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם, דמשמע הא נתכוון לאדם חייב דאתיא כרבנן, וכמו שכתב רבינו בפירוש המשנה, ותו דהשמיט רבינו חלוקה שלימה דנתכוון להכות את הגדול והיה בה כדי להמית את הגדול והלכה לה על הקטן ומת חייב, והא לא אתיא אלא לרבנן, דלר' שמעון פטור גמור כמבואר בגמרא, וכן הקשה הרב ר' חיים אבועלפיא ז"ל, לכן נראה דפסק כר' שמעון ופשוט, וכן הסכים הרב כנסת הגדולה ומהר"ש יונה סי' כ"ט והתוס' יו"ט ושאר מפרשים ז"ל, והיא דעת הרב המגיד ז"ל פרק ד' דחובל ומזיק דין ה', והרבה קושיות הקשה ז"ל לשיטת הכסף משנה ז"ל עיין עליו, ודיוק הכסף משנה ז"ל, אפשר שכוונת רבינו כלפי הגלות דהוי רבותא, ומה שכתב פטור ממיתת בית דין הוי כאילו אמר וכו', שהוא הגלות שהזכיר תחילה, ולענין פסקו של רבינו דשבק רבנן ופסק כר' שמעון כמה הכרחיות יש לו מבוארים בגמרא, ועיין עוד בשו"ת רדב"ז חלק ב' שנדפס מחדש דף ע"ג. [חלק ה' סי' א' תקע"ז (רי"ג)]

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות רוצח ושמירת הנפש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה