אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות רוצח ושמירת הנפש· רבי מסעוד חי רקח

פרק ב · הלכה ו

הלכה ד

והוא שכלו לו חדשיו וכו'. לכאורה דברי רבינו קשיין אהדדי דממה שכתב והוא שכלו לו חדשיו, משמע דקים לן ודאי שכלו לו חדשיו, אבל בסתם וולדות בעינן שלשים יום, וממה שכתב אח"כ אבל אם נולד לפחות וכו', משמע דדוקא בברור לנו שלא הגיע לתשעה חדשים, הא בסתם לא בעינן ל' יום, אלא אפילו בן יומו נקרא וולד של קיימא, והמובן מדברי הגמרא פרק יוצא דופן (נדה דף מ"ד) [ע"ב] דלרשב"ג דסבירא ליה כל ששהה ל' יום באדם אינו נפל, לא מיתוקמא מתניתין אליביה אלא בקים לן דכלו לו חדשיו, דמשמע דבסתם וולדות בעינן ל' יום דוקא, וכיון שכן בהכרח צריך לומר דגם לרבינו הוי דינא הכי, דהא הוא ז"ל פסק כרשב"ג בכמה מקומות עיין בדבריו פרק א' דיבום דין ה' ובדברי הרב המגיד שם, ומה שכתב רבינו כאן אבל אם נולד לפחות מט' וכו', לאו דוקא דכל שלא ידענו בבירור שכלו לו חדשיו נכלל בפחות מט', אלא דנקט לה משום דאפליגו בה רבנן ורשב"ג, כמו שכתבו התוס' שם, משם התוספתא, דלרבנן אפילו [שהה] ל' יום הוי נפל, לכך כתבה לפסוק כרשב"ג דאפילו בפחות מט' חדשים כיון ששהה ל' יום נפיק ליה מתורת נפל.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות רוצח ושמירת הנפש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה