מעשה רקח על הלכות רוצח ושמירת הנפש· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה טו
ולא הציל הרי זה ביטל מצות עשה וכו'. בשו"ת הרדב"ז ז"ל שנדפס מחדש חלק ב' סי' רי"ח הקשה, דהיכי שייך במי שבא על הערוה לא תעמוד על דם רעך שהרי אינו רוצה להרגה, ותירץ דקרא הכי משמע, לא תעמוד על תקלת חבירך ואשה זו נפגמה ע"י בעילה זו. אי נמי לפעמים לא תתרצה ויהרגנה האונס ע"כ, ולענ"ד פשוט דהא קיימא לן [גדול] המחטיא את האדם יותר מההורגו, כמו שכתבו ז"ל בפסוק צרור את המדינים וכו', מכל שכן שאפשר שתתרצה לו מדעתה לאיזה סיבה.