אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות פסולי המוקדשין· רבי מסעוד חי רקח

פרק יג

פרק יב

הלכה א

שלשה מחשבות וכו' ויחשב שהוא לשלמים. פשטן של דברי רבינו דאין צריך שום דיבור אלא במחשבה בעלמא קאמר וכן נראה מדברי הרב בעל החינוך פרשת צו אמנם רש"י והתוס' והסמ"ג הביאם המל"מ ז"ל ס"ל דבעינן דיבור ולא קרינן מחשבה אלא לאפוקי מעשה דלית בה וכ"כ הרא"ש בהל' ס"ת הביאו הרמ"ע מפאנו בפי':

וזבחים שחשב בהן מחשבה זו וכו'. לשון זה כתבו בחוץ למקומן ובחוץ לזמנן אמנם בשינוי השם לא כתב כן מפני שאינו נוהג בכל הקרבנות וגם דשם פיסול בעלמא קאמר וכמ"ש מרן ז"ל ודברי המשנה דעלו לבעלים וכו' ביארו רבינו רפט"ו:

הלכה ב

דבר הראוי להקטרה. בדפוס מגדל עוז ובנוסח אחר כתב יד מוסיף לאחר זמן הראוי להקטרה:

הלכה ה

והעוף בשני דברים וכו'. הרב לח"מ ז"ל פ"ג הקשה על רבינו שפסק שם דאויר מזבח כמזבח ובזבחים דף פ"ז אמרו ואי אמרת אויר מזבח כמזבח עולת העוף דפסלה במחשבה היכי משכחת לה ותירצו דאמר הריני מולק ע"מ להורידה למחר וכו' ואיך סתם רבינו פיסול העוף כפיסול הבהמה באופן אחד עיי"ש וי"ל דרבינו סתם כלישנא דמתני' ומה שיפורש במשנה למ"ד אויר מזבח כמזבח יפורש גם בדברי רבינו ועוד דבגמרא דקדקו עולת העוף ורבינו נקט עוף סתם ועוד הרי התוספות הקשו שם מההיא דמלת למטה מרגליו אפילו אמה אחת כשרה ואין כאן אויר מזבח עיי"ש ועיין עוד רפט"ו:

הלכה ח

או שאר הפסולין לאכילה וכו' או שאר הפסולין לעבודה. היינו דקתני מתני' שיאכלוהו ערלים שיקריבוהו ערלים וס"ל ז"ל דלאו דוקא ערלים אלא הוא הדין שאר הפסולין שנתבאר דינן בפ"ו דביאת מקדש הל' ח' ופ"ט עיי"ש:

הלכה ט

והמהלך במקום וכו'. מבואר הדבר דרבינו פסק כרבנן ומפרש דלדידהו אפילו קבל בפנים והוציא לחוץ פסול אך הראב"ד ז"ל הבין הדברים לפי שיטתו והמל"מ ז"ל כתב דרבינו לא גילה דעתו אי פסל הזר בהוצאתו לחוץ ברגל והדבר צריך תלמוד ע"כ וכבר כתבתי דרבינו כלל כל הפסולים בדין הקודם ומינה נשמע הכל ויותר מתבאר ממ"ש בפ' הבא הל' ב':

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות פסולי המוקדשין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה