מעשה רקח על הלכות פסולי המוקדשין· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה כא
מי שנתחייב וכו' ואצ"ל באשם ודאי שהוא כן. נ"ל דכוונתו כלפי מ"ש דהשני ירעה וכו' כלומר דחל על שניהם הקדושה דכיון שהפריש שתים מורה דלבו נוקפו פן יאבד אחד מהם וישאר בלי כפרה ואתי שפיר הואצ"ל שכתב ז"ל וכן דקדקתי מלשון הרב קרית ספר ז"ל שכתב וז"ל מ"ט אפריש תרי דסבר אי מירכס חד מיכפרנא באידך וגלי אדעתיה דלבו נוקפו הוה וגמר ומקדיש ואצ"ל באשם ודאי שהוא כן מהאי טעמא ע"כ ולפי האמור תתורץ קושית המל"מ ז"ל על רבינו עיין עליו: