מעשה רקח על הלכות פסולי המוקדשין· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה טו
אם הקריבו עולה כשר. מדלא כתב אם הקריבו לעולה אי נמי קרא עליו שם עולה משמע דכוונתו שהקריבו סתם לעולה ולא ניתק ממנו שם אשם ובזה תתורץ קושיית הרב לח"מ ז"ל עיין עליו אך במ"ש ממ"ש רבינו בפ"ד דקרבן פסח קשה לכאורה ושם בע"ה יתבאר.
ומ"ש רבינו
ולמה לא יקרב בעצמו עולה לכתחילה. מדלא כתב ולמה לא יקרב עולה לכתחילה אלא הוסיף תיבת בעצמו לאורויי דכוונתו דאף שעדיין לא ניתק אלא שכבר נתכפרו בעליו למה לא יקרב זה האשם בעצמו כלומר מצד עצמו ואמאי בעינן ניתק וכו' והיינו דברי הגמרא בפסחים דף ע"ד דקאמר אי הכי כי לא ניתק נמי ומשני גזרה וכו' ובזה אין צריך למ"ש הרב לח"מ ז"ל דרבינו היתה לו גירסא אחרת בגמרא: