מעשה רקח על הלכות עירובין· רבי מסעוד חי רקח
פרק ב · הלכה טז
ישראל שהוא וכו'. נתבאר שם. דף ס"ט והגהות מיימוניות ז"ל הכריחו דאפי' באיסור דרבנן הדין כן כיון שהוא בפרהסיא ע"כ. וכן פסקו הפוסקים ז"ל. ומ"ש בספרי רבינו ואין מערבין עמו בנוסח אחר כתב יד ואין מערבין עליו.
אבל אם היה וכו'. משנה וברייתא דף ס"א וס"ח וכן פסק הרב ב"י סי' שפ"ה.
כללו של דבר וכו'. כתוב בהרב המגיד ז"ל זהו להוציא רשעים וכו' ובנוסחת מגדל עוז כתוב להוציא כותים וכן צ"ל הנוסחא האמיתית כמו שסיים ז"ל דכותי אינו מודה בעירוב כדאיתא התם דף ל"א ועיקר הדין נתבאר בדף ס"א.
לישראל הכשר. בנוסח אחר כתב יד כישראל הכשר וגירסא נכונה היא ודו"ק ועיין בפרטי אלו הדינים למהרימ"ט ח"ג סימן כ"ב והרב בצלאל סי' ג' והרב ש"ך ח"ג סימן ט"ו הביאם הרב כנסת הגדולה שם.