מעשה רקח על הלכות עירובין· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה י
כל אוכל וכו'. שם דף כ"ט מימרא דשמואל כל שהוא ליפתן כדי לאכול בו כל שאינו ליפתן כדי לאכול ממנו. ופי' רש"י לאכול בו ללפת בו את הפת. כדי לאכול ממנו שיהיו כל שתי הסעודות ממנו ע"כ. ויש נוסחא אחרינא בדברי רבינו במ"ש כמות שהוא כתוב שם כמות שהוא חי. ובמקום מיני דגן כתוב מיני דגים. ובמ"ש ובשר חי כתוב שם בשר ויין חי ואף דרבינו כתב לקמן דיין חי שיעורו ב' רביעיות נראה דאפשר ליישב קצת גירסא זו ממ"ש בגמ' ובדברי רש"י ד"ה בחמרא מבשלא וכו' דמזון ב' סעודות הם ב' רביעיות. ודין היין מבושל הוא מימרא דרב שם לפי המסקנא ושם נתבאר דין החומץ ועיין להתוס' שם. ודין הבשר צלי הוא פלוגתא דרבה ורב יוסף ופסק כרבה וכ"פ ז"ל.