אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות עבודת כוכבים· רבי מסעוד חי רקח

פרק יב · הלכה א

פרק יב

אחד המגלח הפיאות בלבד ואחד המגלח כל הראש כאחד לוקה. פירוש דכי דייקינן לישנא דקרא משמע דדוקא במקיף הפיאות חייב אבל במגלח כל הראש כאחד דלא מקרי הקפת פיאות כ"כ הוה אמינא דשרי ופלוגתא היא בפרק שני נזירים (נזיר דף נ"ז) ופסק כמ"ד הקפת כל הראש שמה הקפה דרובא נינהו דס"ל הכי ומסקנא דגמ' הכי איתא:

אבל איש המתגלח אינו לוקה וכו'. וכתב מרן להשגת הראב"ד וז"ל ויותר נ"ל דלא שייך לומר שהוא עובר בלאו כיון דלא עבד מעשה כלל וכו' וקצת קשה דלעיל גבי מעונן מנחש ומכשף כתב רבינו דאם לא עשה מעשה אינו לוקה ומשמע דבלאו מיהא קעבר שהרי לא השיגו שם כלל וסברא היא לומר כן בכל מקום שעובר הלאו בלא מעשה דממלקות דוקא פטרינן ליה אבל עיקר הלאו עכ"פ עובר וי"ל דאפשר דכוונת מרן דבלאו דליתיה אלא במעשה דוקא במציאות כזה דאי אפשר לגלח כי אם במעשה אם לא עשה מעשה לא מחייב כגון המתגלח אמנם שאר לאוין דאיתנהו במעשה ובלא מעשה כי הנך דלעיל וכיוצא אף שלא עשה מעשה קעבר הלאו כיון דעיקרו הוי בכל גווני ויש ליישב בזה ודו"ק:

והמגלח את הקטן לוקה. פלוגתא דאמוראי שם ופסק כרב הונא דס"ל הכי ודריש לא תקיפו פאת ראשיכם ולא תשחית פאת זקניך כל שיש לו השחתה יש לו הקפה והני נשי הואיל וליתנהו בהשחתה ליתנהו בהקפה וקצת קשה דא"כ כיון דיליף לה מהיקישא ואף בקטן שאינו בר עונשין כלל מחייב ואיהו לא מקיש מקיף לניקף דאע"ג דניקף לאו בר חיובא מחייב מקיף א"כ אימא דאף במקיף לכותי ליחייב כמו המקיף לקטן ולכאורה נראה דשאני ושאני דקטן אף דלאו בר חיובא הוא השתא מ"מ סופו לבא לידי חיוב משא"כ הכותי דלאו בר חיובא הוא כלל. אלא שראיתי להתוס' שם ד"ה ורב סבר וכו' שהקשו כן ודחו סברא זו וכתבו בשם הרי"ף די"ל הואיל וכתיב פאת ראשיכם אישראל קאי קרא ולא אכותי וכו' עיי"ש ויש שם ט"ס:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות עבודת כוכבים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה