מעשה רקח על הלכות עבודת כוכבים· רבי מסעוד חי רקח
פרק יא · הלכה יב
הלוחש על המכה וכו'. מרן ז"ל הקשה על רבינו דהיכי פסק כרב ורבי חנינא נגד ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי פרק חלק (סנהדרין דף ק"א) ועוד דבתוספתא דסנהדרין פי"ב מוקי לה ברוקק ועוד דבירושלמי פ' חלק משמע דלכו"ע בעינן רוקק וצ"ע ע"כ ונראה להליץ בעד רבינו דפשיטא דאף בלא רקיקה איירי רבינו דהא בקורא על התינוק ומניח ס"ת או תפילין וכו' לא שייך רוקק ואפ"ה מחייב וכללם בסוג אחד ואין מקום לומר אלא דפסק כרב ור' חנינא דס"ל דפליגי אר' יוחנן כמ"ש מרן ומה שאפשר ליישב על מה שהקשה מרן ז"ל דאמאי פסק כרב ורבי חנינא נגד ר"י וריב"ל מצינן לתרוצי דהא לא קשיא חדא דההיא דשבועות יש לדחות דמאי דאמר הא אתמר עלה וכו' לא נחית תלמודא אלא לתרוצי מילתיה דריב"ל דנקט לשון איסור לחוד ואי אפשר לתרץ אלא כסברת ר"י דקאמר ברוקק דאי לרב ורבי חנינא אפי' בלא רקיקה נמי ס"ל דאיירי מתניתין א"כ אי אפשר לתרוצי מילתיה דריב"ל דקאמר לשון איסור בעלמא אלא בהא ותו דנראה דדרכו של רבינו לפסוק כרב ור' חנינא אפי' נגד ר"י וריב"ל כמו שנראה ממ"ש פ"ג דהלכות תשובה ועיין במ"ש מרן שם ד"ה ויש עבירות וכו' ומה גם דסוגיא בדוכתא עדיפא דלא מדכר אלא ר"י דפליג ארב ור' חנינא ואותה תוספתא שהזכיר מרן י"ל דרבינו פסק כסתם מתניתין דלא קתני רוקק והירושלמי שהביא נמי וכתב דהתם משמע דלכו"ע בעינן רוקק י"ל דהתם לא קאמר אלא רב אמר ובלבד ברוקק ולא מדכר שום סברא אחריתי ואילו בתלמודא דידן קאמר ר"י וכו' ובתר הכי מייתי אתמר דפליגי רב ור' חנינא ולא בעו רקיקה ופסק כתלמודא דידן ופשטא דמתניתין הכי מוכחא:
>קש<בכ"מ ד"ה ומ"ש וכן הקורא וכו' אחר שכתבתי זה וכו' עד כאן. ובירושלמי שלפנינו כתוב כך אין קורין פסוק על המכה בשבת והדין דקרי על יברוחא אסור בא וקרי את הפסוק הזה על בני וכו':