אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות עבודת כוכבים· רבי מסעוד חי רקח

פרק י · הלכה ד

הלכה ג

אף במקום וכו'. משנה וגמרא שם ותפס לשון המשנה דליכא למיחש דנימא הלכה כר' מאיר שהרי פסק בסמוך כר' יהודה וכ"כ מרן ז"ל ועיין בשו"ת מהר"ל בן חביב סימן ע"ח:

ואין מוכרים להם פירות ותבואה וכו' אבל מוכר הוא משיקוץ. פ"ק דע"ז דף י"ט ואין מוכרים להם במחובר לקרקע אבל מוכר הוא משיקצץ רבי יהודה אומר מוכר הוא על מנת לקוץ ע"כ ומרן ז"ל הביא לשון הרא"ש במה שתמה על הרי"ף ומ"ש והיה נראה וכו' משמע שבא לתרץ בעד הרי"ף ז"ל למה הביא הך בעיא דמשמע דס"ל דהלכה כר"י וכן נראה לכאורה מדברי הרא"ש במקורם שהרי בתחילה כתב דעתו דהלכה כר' מאיר דסתם מתניתין כוותיה ואח"ז כתב ותמיה לי על הרב אלפסי ז"ל וכו' משמע דבא להליץ גם לדעת הר"יף דפסק כר"י ומינה נמי לדעת הרמב"ם דפסק כן ואם כן קשה טובא שהרי הרי"ף ז"ל פסק כר"מ להדיא וכתב דהיינו טעמא משום דסתם מתניתין כוותיה א"כ דברי הרא"ש ז"ל ההיכא קיימי אי לדעת הרי"ף הרי פסק כר"מ ואי לפי סברתו גופיה הרי גם פסק כר"מ ודוחק לומר דמייתי זה לדעת הרמב"ם ז"ל וכדמשמע ממ"ש והרמב"ם פסק וכו' דאכתי תקשה מאי פריך להרי"ף כדאמרן ואם נאמר דהרא"ש לא היה גורס בדברי הרי"ף הך פסקא להדיא אתי שפיר שתירץ כן לדעתו וכדמוכח מפשט דבריו אמנם מצינן לפרושי נמי דכוונתו לומר כיון דהרי"ף פסק להדיא כר"מ א"כ אמאי הביא הבעיא שהיא לדעת ר"י וא"כ צריך לומר דמ"ש והיה נראה וכו' היינו שחוזר בו ממה שפסק כר"מ ודעתו לפסוק כר"י ונטה לדעת הרמב"ם ז"ל וכלומר דקושיית הרי"ף במקומה עומדת וזה דוחק שוב ראיתי להרב ב"י יו"ד סימן קנ"א שנראה להדיא שהוא לא היה גורס בדברי הרי"ף הלכה כר"מ שהרי תמה על הטור שכתב שהרי"ף אסר אלא א"כ קצץ והטור כתב דמסקנת הרא"ש כהרמב"ם ז"ל כאמור ובעיא דבהמה על מנת לשחוט פסקה רבינו פכ"ז מהלכות שבת עיי"ש:

ואסור ליתן להם מתנות חינם וכו' שנאמר לגר אשר בשעריך וכו'. מדברי רבינו משמע דליכא שום פסוק למילף איסור מתנת חנם [ל]כותי אלא מקרא דלגר אשר בשעריך וקשה דבגמ' דף כ' מוקמינן לקרא דלא תחנם לחניית קרקע ולנתינת חן ולמתנות חינם ומייתי נמי ברייתא דקתני להדיא הכי ואי ס"ל לרבינו דאיסור מתנת חינם נפקא לן מהך קרא דוקא א"כ הך ברייתא אמאן תרמיה אי לר' מאיר הא איהו ס"ל דמתנת חינם שריא אי לר' יהודה איהו לא דריש לה מהך קרא אלא מקרא דלגר אשר בשעריך ואם נאמר דדריש נמי מהך קרא דלא תחנם איסור מתנת חינם א"כ קשה דכיון דאית לן קרא דלגר אשר בשעריך למאי איצטריך קרא דלא תחנם והתוספות ז"ל הקשו כן לר"י ותירצו דלא תחנם איצטריך ללאו והך דהכא איצטריך לעשה א"נ איכא למימר דהאי דהכא איצטריך לגלות על נתינה דגר שהיא נתינה ממש ולא נתינה בדמים ע"כ והשתא כתירוץ ראשון נראה דאין לומר לדעת רבינו שהרי לא מנהו בעשין ול"ת כלל יעו"ש וגם תירוץ שני אינו נראה דעיקר הדרשה היא מקרא דלא תחנם ורבינו הביא אידך וי"ל דרבינו ס"ל כתירוץ שני ומ"ש לגר בשעריך היינו משום דשמעינן מיניה תרתי וכיון דלפי האמת גם מהך קרא שמעינן לאסור מתנת חינם כתב כן כדי להשמיענו דין הגר ודין הנכרי ודו"ק:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות עבודת כוכבים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה