מעשה רקח על הלכות עבודת כוכבים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ט · הלכה טז
בת ישראל לא תניק את בת נכרית וכו' אבל מילדת היא בשכר משום איבה. הקשה מרן ז"ל דאמאי לא כתב רבינו דין דשבת דלא שרי אף בשכר כדמשמע בגמרא דף כ"ו ע"ב ובאמת דין זה הביאו רבינו פ"ב מהלכות שבת הל' י"ב להדיא ודחיקא לי מילתא לומר דאישתמיטתיה למרן דין זה ולא גילה את מקורו אם לא שנאמר בדוחק דכוונתו דאמאי לא הביאו גם כן כאן כיון דאיכא למיטעי דאף בשבת שפיר דמי כיון דליכא חילול שבת כמ"ש רבינו שם והוא מהתוס' שם ד"ה סבר רב יוסף ואי משום דכבר הזכירו במקומו הרי דרכו של רבינו להביא דבר אחד בב' וג' מקומות כמה פעמים ובפ' זה גופיה הל' ו' גבי איסור מכירת דבר שיש בו נזק לרבים וכתבו ג"כ פי"ב מהל' רוצח וכן לקמן פ"י דין מוסרים ואפיקורוסים וכתבו ג"כ פ"ד שם וכן בכמה מקומות מצינו לרבינו דבר זה רבו מספר ומכל שכן הכא דאיכא למיטעי זה נראה בכוונת מרן:
והנכרית עכו"ם מיילדת בנה של ישראל ומניקה את בנה ברשותה. וא"ת אמאי לא כתב רבינו דמיירי דוקא באחרות עומדות על גבה דפשיטא שהוא פוסק כחכמים דפליגי אר' מאיר ואינהו ס"ל דדוקא עומדות על גבה בעינן כדי שלא תהרוג הולד דאין לומר דפסק כסתם משנה דלא בעי אחרות עומדות על גבה דא"כ מתניתין אמאן תרמיה אי ר"מ אפילו אחרות עומדות על גבה אסר ואי רבנן בעי דוקא אחרות עומדות על גבה ואין לומר דברשותה שכתב רבינו קאי גם אדין מיילדת דכיון דברשותה ר"ל בביתה של ישראלית לאפוקי שלא תוליכנו הנכרית לביתה וכמו שנראה מדברי מרן לא משמע דאיכא אחרות עומדות על גבה וי"ל דמילתא דפשיטא היא דכיון דאיכא למיחש בעינן על כרחך אחרות עומדות על גבה ולפחות יוצא ונכנס דהיינו הך כמ"ש התוס' וסמך רבינו למה שהוא הדין בשאר איסורין ומה גם במקום סכנה ולהכי נמי מתניתין לא הוצרך לבארו ומה שהזכירו במתני' ברשותה גבי מניקה היינו לומר דאם הוא ברשות הנכרית בכל גווני אסור אף באחרות עומדות על גבה וגבי מיילדת לא הוצרך לפרש משום דמסתמא ברשות ישראל יולדת וכמ"ש התוס' שם ורבנן דאמרי דבעי אחרות עומדות על גבה לאו משום דהוה ס"ד דלישרי בלא אחרות עומדות על גבה אלא משום דפליגי ארבי מאיר דס"ל דאפילו באחרות עומדות על גבה לית לן למשרי אמרי אינהו דליתא אלא די בהכי ודו"ק: