אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות עבודת כוכבים· רבי מסעוד חי רקח

פרק ד · הלכה יב

הלכה יא

אבל של פיאה נכרית הרי היא מכלל שללה ואסור. וא"ת למה לא הזכיר רבינו החילוק שאמרו בש"ס דף קי"ב דכשהוא מחובר בגופה כגופה דמיא ובתלי בסיבטא מבעיא לן וי"ל דרבינו מפרש מאי דאמרו בגמרא היכי דמי אי דמחובר בגופה כגופה דמיא כלומר שהוא קלוע עם שערותיה ממש אמאי קרי ליה פיאה נכרית תיפוק ליה דכשערה גופיה הוא כיון שהוא קלוע לגמרי עם שערותיה זה לא מקרי פיאה נכרית לענין ספק זה לא צריכא דתלי בסיבטא פי' כמו מי שתלוי ביתד (כמו שפי' רש"י ז"ל) ופירושו שהוא בדרך עראי ולא בקליעה ממש ומכ"ש אם אינו על ראשה ודייק נמי לפירוש זה לישנא דש"ס דקאמר או דילמא כיון דעיילא ונפקא כלבושה דמי פי' שכיון שאינו קלוע בקבע ממש אלא דרך עראי בקל היא מוציאתו כמו המלבוש ורבינו כיון שפסק דשער הראש פי' מחובר באדם שרי לא הוצרך לבאר דין הקליעה כיון שהוא כגופיה כמשמעות הש"ס שם וגבי פיאה נכרית כתב סתם דבכל גווני בין כשהוא בדרך עראי דהיינו שאינו קלוע בשערה דזה מקרי פיאה נכרית ובין אם אינו על ראשה אסור בהנאה דשללה מקרי:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות עבודת כוכבים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה