מעשה רקח על הלכות עבודת כוכבים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה טו
מעשר שני וכסף מעשר וכו' יגנזו. כתב מרן ז"ל משנה שם ופי' רש"י וכו' ע"כ וא"ת כיון דרבינו פסק כרב חסדא בההיא דתרומות דאיירי דוקא בתרומה ביד כהן א"כ גם בהך דמעשר שני הוה ליה לפסוק כוותיה דמוקים לה בנפול מחיצות ואם הם בתוך העיר כיון דממון גבוה הם ס"ל דיאכלו כדמשמע בש"ס והרב לח"מ הקשה עוד ממ"ש פ"ו מהלכות בכורים עיסה של מעשר שני בירושלים חייבת בחלה משמע דבגבולים ממון גבוה ופטור וכו' ע"כ וי"ל דרבינו ס"ל דכל ההיך שקלא וטריא אינה אלא לפי מימרא דרב חסדא וכי היכי דלא תקשי ליה מתניתין דחיק לאוקומה הכי אמנם לדידן כיון דפשטא דמתני' וברייתא לא מוכח דאיירו בהכי כלל ראה רבינו לפסוק כסתמא וכמו שנראה מפי' רש"י ז"ל עיי"ש וההיא דהל' בכורים אפשר דחיליה הוא מאותה תוספתא שהזכיר שם מרן ז"ל בשם מוהר"י קורקוס ז"ל דקתני סתמא עיסה של מעשר שני בירושלים חייבת בחלה וכו' בלי חולק ולהכי פסק כן.
עוד כתב מרן בכסף מעשר שני דנפקא ליה מהברייתא דאת כל שללה פרט לכסף הקדש וכסף מעשר והוא תימא חדא דההיא ר' שמעון היא ורבינו פוסק כת"ק ותו דמהתם לא מוכח דבעו גניזה וכיון דאימעוט משללה שרי לגמרי ועיין להפר"ח ז"ל. ועמ"ש מרן לעיל בלישנא בתרא דרבינו ס"ל כשמואל ולא פליג ת"ק אר"ש א"כ מצינן למימר דגם בהך דכסף מעשר לא פליג וכי היכי דבדרשת בהמתה אמרינן דבעי למימר ימותו ה"ה בהך דיגנזו א"נ י"ל דכוונת מרן היא לרמוז הדין דר"ש דמיניה נשמע לת"ק דלת"ק יגנזו דבכלל מעשר שני הוי ונקט דברי ר"ש דהזכירו בפירוש אבל לא לומר דרבינו פוסק כוותיה ודו"ק: