מעשה רקח על הלכות עבודת כוכבים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה ה
עיר הנדחת שלא נתקיימו בה ובמדיחיה וכו'. מתרין ומעידים בכל אחד ואחד. משנה פרק חלק (סנהדרין דף קי"א) ומפי' רש"י נראה ג"כ דאנידחין קאי ולפ"ז דוקא בהודחו מיעוטא בעינן התראה לכל אחד ואחד אבל בהודחו רובה לא בעינן התראה לכל אחד ואחד אלא שני תלמידי חכמים שיזהירום על זה וכמ"ש רבינו לקמן ומ"ש רבינו לקמן כל מי שבאו עליו ב' עדים היינו אם יש בהם שהיו להם עדים והתראה כדי לחייבם משום מיעוט א"נ לידע אם הודח הרוב או המיעוט לבד וכן ציין גם כן מרן כ"מ שהוא מזאת המשנה גופא וכמ"ש כאן ומ"ש בגמרא לאמר שצריכים התראה לכל אחד ואחד היינו המדיחים וכשהיא עיר הנדחת וכ"כ רש"י ז"ל והוא מוכרח מלשון הפסוק דמיירי בהכי וכ"כ הרב לח"מ ז"ל דקאי אמדיחין וכדמשמע מפי' רש"י ז"ל. וראיתי להר"ח אבולעפיה נר"ו על מ"ש הרב לח"מ בזה דברים מגומגמים שנראה שהבין בדבריו דכוונתו על המשנה והביא לו סמוכות מהש"ס ונסתייע מפי' רש"י ז"ל ורש"י ז"ל דעת שפתיו ברור דבמשנה פירש דקאי אנידחים יחידים ובגמרא פירש דקאי אמדיחים יעו"ש ועוד הכריח דאי במודחים אין נהרגים עד שיעבדו ע"ז ע"כ ולא ידעתי מי אמר דקרא מחייב בלא עבודה ועל פי זה נמשך מ"ש שם וצריך לי עיון. ומה שהקשה להרב לח"מ דכשאמרו במשנה זה חומר וכו' ביחידים בסקילה ומרובין בסייף והו"ל לומר גם כן חומר במרובין שאין צריכים התראה בפרטות משא"כ ביחידים שצריכים התראה לכל אחד ואחד וצ"ע ע"כ. ולזה אפשר לומר דכיון דעכ"פ בעי התראה לא חש לחלק אלא במה שחלוקין לגמרי ועיין עוד במ"ש לקמן בס"ד. ועיין להפר"ח ז"ל שכתב שיטה אחרת לדעת רבינו כדי להצילו מקושיתו דלמה השמיט הילפותא דלאמר עיי"ש ואפשר דרבינו סמך אמה שכתב לקמן פ"ה הל' ג' דמסית אין צריך התראה ושם באותו פרק הזכיר ג"כ דין המדיח והכא אשמועינן דדוקא מסית צריך התראה: