מעשה רקח על הלכות עבודת כוכבים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ב · הלכה ה
וכן האפיקורוסים מישראל וכו'. כתב מרן הקדוש דנפקא ליה מההיא דאלישע וכו' והקשה הפר"ח ז"ל דאדמייתי ראיה מאחר נייתי ראיה מר' מאיר דקאמר ליה חזור בך ואי משום דשמע מאחורי הפרגוד לא עדיף מבת קול דקי"ל אין משגיחים בבת קול ע"כ ונראה דהכרח מרן ז"ל דאם איתא אמאי לא השיב לו ר"מ אין משגיחים בזה דלא עדיף מבת קול ומדקאמר ליה אפילו הכי חזור בך משמע דהודה לו במה ששמע שהוא אמת אלא דא"ל אף על פי כן חזור בך והיינו לומר דאף דבעבירות כיוצא באלו אין הקב"ה מקבלו מ"מ הוא מצד עצמו חייב לשוב דאין לך דבר שעומד בפני התשובה דושבת עד ה' אלהיך כתיב ובטורח גדול יועיל לו ולהכי השיב לו ר"מ חזור בך. עוד הקשה הרב וז"ל גם מה שהביא ראיה מההיא דאין מקבלים קרבן ממומר לנסך את היין ליתא דאין תלוי קרבן בתשובה ותו דאיהו גופיה כתב בסמוך דמומר לע"ז מקבלים אותו בתשובה אף שאין מקבלים ממנו קרבן וזהו היפך מ"ש כאן וכו' ע"כ ולא ידעתי היכן כתב מרן דמומר בפרהסיא מקבלים אותו בתשובה דההוא שכתב בסמוך אינו בפרהסיא ואותו מקבלים בתשובה כמ"ש רבינו שם וגם קרבנות מקבלים ממנו כמ"ש בהל' מעשה הקרבנות ועיין בדברי מרן שם. ומ"ש דאין תלוי וכו' אפשר לומר דכיון שהקב"ה צוה שלא לקבל קרבנותיו וכמ"ש רבינו פ"ג מהלכות מעשי הקרבנות מדכתיב אדם כי יקריב מכם ולא כולכם להוציא את המומר וכו' מכלל שאינו חפץ בתשובתו כלל תדע עוד דמגוים גמורים מקבלים עולות וממומר בפרהסיא אף עולות אסור כדמשמע באותו פרק ומרן ז"ל סמך בזה ממ"ש מההיא דאלישע:
בכ"מ סוד"ה כתב הראב"ד וכו' מפני שאינו כתוב בגמ' ע"כ. בהגהות מהרמ"ע מפאנו ז"ל מצאתי בכ"י וז"ל ועיין בנמוק"י פרק איזהו נשך דף ק"ב ע"ב שחילק בענין זה בין מסור למומר דבמסור הוא דחיישינן דילמא נפיק מיניה זרעא מעליא אבל במומר לע"ז ליכא למימר הכי כיון שנטמע ביניהם ע"כ: