מעשה רקח על הלכות עבודת כוכבים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ב · הלכה ב
ספרים רבים וכו' ואפי' להסתכל בדמות הצורה אסור שנאמר אל תפנו אל האלילים. פ' שואל (שבת דף קמ"ט) ת"ר כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות אסור לקרותו בשבת ודיוקנה עצמה אף בחול אסור להסתכל בה משום שנאמר אל תפנו אל האלילים מאי תלמודא אמר רב חנין אל תפנו אל מדעתכם ע"כ ופי' רש"י כתב המהלך כגון המציירים בכותל חיות משונות או דיוקנאות של בני אדם של מעשים כגון מלחמת דוד וגליית וכותבים תחתיה זו צורה פלונית ע"כ וקשה לפירושו ממ"ש התוס' דבנן של קדושים לא הוה מסתכל בצורתא דזוזא מכלל דשאר בני אדם שרו וי"ל דדוקא צורות של מעשים אסור לפי שעל ידי זה גורם המחשבה וההרהור וקרינן ביה אל מדעתיכם משא"כ צורה שבמטבע שאינה אלא צורה של מלך פלוני א"נ צורות אחרות דמוכח שלא נעשו לזכירת מעשים אלא להורות ולהודיע המלך שהדפיסה בימיו וכיוצ"ב והפר"ח ז"ל כתב דצורת המטבע שאני שהיא דרך ביזוי ולא נוי ע"כ והתוס' ס"ל דכשהם לשם ע"ז אסור אבל לנוי אף שהם של ע"ז שרי כמ"ש שם ורבינו סתם דבריו ומשמע דס"ל דאף של נוי אסור דלא כהתוס' ולפ"ז ההיא דבנן של קדושים היינו משום שאינה צורה של ע"ז א"נ משום שהם דרך בזיון והתוס' פרק ר' ישמעאל (עבודה זרה דף נ"ב) ד"ה ה"ג כתבו דשמא בצורתא דזוזא שרגיל לראות בה תדיר לא שייכא בה הפנאה וכו' ע"כ וזה יספיק גם לדעת רבינו.
וראיתי להפר"ח ז"ל שם שהקשה על מרן ז"ל וז"ל וקשה טובא דא"כ אמאי איצטריכו לשנויי דנדרוש ביה וכו' ולישני ליה כפשטא דקרא דפי' אל תפנו היינו שלא יביט אל האלילים וכו' ע"כ ולענ"ד נראה דכוונת מרן ז"ל היא דכי פריך מאי תלמודא ר"ל משום דס"ד דקרא מוקמינן ליה להולך בדרכיהם דהיינו אפי' במחשבה וכיוצא דבזה שייך פניית השכל ורב חנן השיבו לפי דעתו של המקשן דעל כל פנים מצינן למידרש ביה הא דהיינו להסתכל בצורה ממשמעות אל תפנו דר"ל כל דבר שגורם פניית המחשבה לדבר אחר אסור וע"י ההסתכלות ג"כ גורם זה אמנם לפי האמת גם איסור ההסתכלות הוי פשטיה דקרא דמוכח טפי זה נראה לענ"ד בכוונת מרן ז"ל אמנם נראה לומר באופן אחר לדעת רבינו דכיון דאסר סתם ומשמע דאפי' צורות של ע"ז שאינן נעבדות אלא לנוי כנ"ל אסורות א"כ להכי בעי תלמודא מאי תלמודא כלומר דקרא לא הואי מוקים ליה אלא בע"ז הנעבדת בין להסתכל בין להרהר בה אבל שאינה נעבדת אלא שהיא לנוי מנא לן ומתרץ אל תפנו אל מדעתכם וכו' ולפי האמת הכל נאסר מהך קרא וכ"כ הפר"ח בתירוץ ב' ונכון ורבינו כשכתב ואפילו וכו' קאי גם כן אמ"ש לעיל דאזהרתיה מהך קרא ג"כ וכן מצאתי להדיא בסה"מ לאוין י' יעו"ש: