מעשה רקח על הלכות עבודת כוכבים· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה ג
ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו. והראב"ד ז"ל השיג יש אגדה בן שלש שנים מנין עקב ע"כ ומרן כ"מ כתב בשם הגהות והרמ"ך שאפשר לקיים זה וזה דבן ג' התחיל לחשוב וכשהיה בן מ' השלים להכירו וכו' ע"כ ולענ"ד נראה השגת הראב"ד ז"ל נכונה שהרי בש"ס דילן שלהי פ"ג דנדרים הובאה הך דבן שלש שנים ובבראשית רבה הובאה גם כן בילקוט פרשת תולדות הזכירו בסתם בן מ"ח שנים ר' שמעון בן לקיש אומר בן שלש שנים וכו' ורבינו למה הניח הש"ס דלא חש לת"ק וצריך לומר דפסק כת"ק דהוי כרבים לגבי רשב"ל אמנם ליישוב הרמ"ך דלא פליגי קצת קשה דמדקאמר רשב"ל אומר משמע דפליג את"ק דאם לא כן הו"ל למימר אמר רשב"ל האמנם נשמעינה מדכתב רבינו בריש הפיסקא וז"ל כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן וכו' וסתם הנקה היא כ"ד חדשים אם כן אחר שנגמל דהיינו בשלש שנים התחיל הרי על כרחין צריך לומר דפסק ג"כ כדרשת עקב וס"ל דלא פליגי רשב"ל עם ת"ק דכמה מקומות מצינו ר' פלוני אומר ואינו פליג וכיון שכן דברי הגהות והרמ"ך מצודקים ואזדא לה השגת הראב"ד ז"ל ובגירסת המגדל עוז כתוב בדברי רבינו בן מ"ח שנים והכל לפי הגירסאות:
והיה מהלך וקורא וכו'. על מה שהשיג הראב"ד ז"ל עיין להרב מגדל עוז ז"ל:
עשה משה רבינו רבן של נביאים. כתב הרב עראמה דדקדק בתיבת עשה שהיה טבעו ומזגו כך ע"ש ותרא אותו כי טוב הוא וכו':