אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות עבודת יום הכפורים· רבי מסעוד חי רקח

פרק ה · הלכה יז

הלכה יד

שדחייתו לעזאזל זו היא שחיטתו. כן אמרו שם דף ס"ד וסיים הרב קרית ספר ז"ל דנעשית מצותו אלא דקשיא לו דרבינו כתב פי"ב דהל' שחיטה הל' ו' דשחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה לפיכך אם שחט שור הנסקל ועגלה ערופה וכו' לוקה משום אותו ואת בנו ובפ"י דהלכות רוצח הזכיר דיני עגלה ערופה ולא הזכיר דאם שחטו אמה באותו יום אסור לערפה בו ביום דעריפתה זו היא שחיטתה כיון שנעשית מצותה דומיא דשעיר המשתלח ותדע עוד דבפ"ג דשאר אבות הטומאות הל' י"ג פסק דמליקה מוציאה מידי נבילה וכן עריפת עגלה הרי דעריפתה במקום שחיטה קיימה ולמה לא יהיה בה דין אותו ואת בנו. ואין לומר דשאני עגלה עורפה שהיא אסורה בהנאה כמ"ש שם משא"כ בשעיר המשתלח שאיבריו מותרים בהנאה כמ"ש לקמן הל' כ"ב דזה אינו מעלה ולא מוריד לענין אותו ואת בנו ועיין להתוס' שם ובחולין שעמדו בזה:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות עבודת יום הכפורים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה