מעשה רקח על הלכות עבודת יום הכפורים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ב · הלכה ג
שאם יזכור טומאה ישנה וכו'. דברי רבינו תמוהים לכאורה דטעם זה לא נאמר גבי כהן גדול ביום הכפורים אלא גבי סתם כהן העובד דקודם העבודה שחרית צריך לטבול וכך פירש"י בגמרא להדיא ועוד דאף לפי פירוש רבינו מה טומאה שייכא בכהן גדול כלל הא כבר הפרישוהו שבעת ימים קודם יוה"כ והזו עליו ג' וז' ובודאי דגם טבל כדינו מעתה הרי נטהר מכל מין טומאה בעולם הן אמת דמדכתב
יפרוש ממנה בטבילה זו לשמה משמע דאינו נטהר עד שיטבול לשם טהרת אותה טומאה אך מ"מ למה לא פי' כן גם בסתם כהן העובד בכל יום בפ"ה דביאת מקדש הל' ד' וצ"ל דמכ"ג נפקא וסמך וכו'.
אך אכתי קשה דלפי מ"ש בהל' ביאת מקדש אינו רשאי ליכנס לעזרה עד שיטבול וכיון שכן איך כתב כאן שהוא רשאי לטבול אותה בחול כאילו הבחירה בידו וזה אינו וכן הקשה בספר עצמות יוסף ז"ל ותירץ דמצינו לשון רשאי בדברי רבינו שהוא חיוב בפ"ו דת"ת עיי"ש ולענ"ד נראה עוד דנקט רבינו לשון רשאי כלפי מה שהקדים דשאר טבילות הוו מן התורה מקרא דורחץ את בשרו כתב בזו לשון רשאי ר"ל מדין תורה וסמך על מ"ש בהל' ביאת מקדש: