מעשה רקח על הלכות סוטה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה ב
ואין משקין וכו' שנאמר והעמיד אותה הכהן. הנה בפ"ק דסוטה אפליגו רבנן ור"י בטעם למה אין משקין לשני סוטות כאחד לרבנן כדי שלא יהא לבה גס בחברתה ולר"י משום דכתיב אותה לבדה ופי' רש"י אותה והשביע אותה הכהן ע"כ ובפ"י דנדרים דף ע"ג הובאה זאת הברייתא עצמה ור"י יליף לה מדכתיב והשקה אותה לבדה ופי' רש"י דוהשקה דווקא משמע אחת ולא שתים והרא"ש והר"ן ז"ל פי' שם דמהמפיק של הה"א הוא דיליף לה ובתוספתא דסוטה בפ"ק מייתי הך ברייתא ור"י מפיק לה מוהקריב אותה וכן בילקוט ובספרי ובמדבר רבא ואין ספק שחילוף נוסחאות הוא והרב באר שבע ושכנ"הג כתבו דהגירסא הנכונה היא מוהקריב אותה כמ"ש בתוספתא וכו' ולא ידעתי למה לא נוציא זאת הדרשא מוהשקה במפיק כמ"ש הרא"ש והר"ן שהיא הדרשא שנראית יותר נכונה לאין משקין וכו' ורבינו שהביא מוהעמיד אותה אפשר שהוא מפרש אותה לבדה האמור במכילתין שהוא זה אף שבאמת אין פסוק זה בתורה דלא כתיב אלא והקריב אותה הכהן והעמידה לפני ה' וכתיב בתר הכי והעמיד הכהן את האשה וכו' מ"מ יש ליישב ובפרט לנ"א שנמחק בהם הכהן ואין כתוב שם אלא והעמיד אותה שי"ל דהכוונה על והעמידה שכתוב במפיק: