מעשה רקח על הלכות סוטה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ג · הלכה כד
אשה שזינתה וכו'. כתב מרן ז"ל בירושלמי פרק ארוסה ופרק כשם ע"כ. ולא ידעתי למה לא ציינו מתלמודא דידן שהוא מבואר בפרק אלו נאמרין (סוטה דף ל"ב) ת"ר משמיעין אותה בכל לשון שהיא שומעת על מי היא שותה וכו' ובמה היא נטמאת בשוגג או במזיד באונס או ברצון וכו' וכ"ה המש"ל ז"ל וי"ל דציינו מהירושלמי מפני ששם פרק כשם ביארו הדרשא מן הפסוק יע"ש אך למה שהק' הרב שם דלא ידע לאיזה תכלית כתב רבינו דין זה ומה בא ללמדנו ושכבר ביארו פי"ד מה"א דין י"ט וכו' ע"כ. לעד"ן שכאן הוא עיקר הדין ובמקום אחר הוא דרך אגב וכאן צריך להשמיענו שהכהן היה צריך להודיעה כל זה שלא להוציא ש"ר על המים כמ"ש בגמ' ובזה מתורץ קצת למ"ש מרן ז"ל לעיל דין ב' למה השמיט רבינו וכו' די"ל שסמך עמ"ש כאן: