מעשה רקח על הלכות סוטה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ג · הלכה טז
וכן מוציאין אותה מעזרת נשים שהיא עומדת בה. הק' המש"ל ז"ל דמדברי רבינו נראה דדוקא בעזרת נשים הוא דקפדינן אבל בהר הבית ליכא קפידא. וקשה דתנן בפ"ק דכלים הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם ופסקו רבינו פ"ז מהל' ב"הב ופ"ג דב"מ ע"כ. ולעד"ן שיתורץ בקל עמ"ש הרע"ב והתי"ט במתני' דעזרת נשים כולל בו גם הר הבית והביא ראיות לדבריו וידוע שדרכו של רבינו להעתיק לשון המשנה:
ובטנה צבה בתחילה ואח"כ תפול ירכה ותמות. הק' הפר"ח ז"ל דלשון רבינו בפי' המשנה אינו מדוקדק ע"כ וז"ל שם וכמו כן ביאר התלמוד תלקה הירך תחילה ואח"כ הבטן כשהיה מארר אותה הכהן וכו' ואומרם ושאר הגוף לא פלט ר"ל ששאר אברי גופה אינם פלטים מן החולי וכו' אבל הירך תחילה ואח"כ הבטן ואח"כ האברים כמו שנתבאר ע"כ. דקשה זה שסיים אבל הירך תחילה וכו' שזה לא נאמר אלא בקללה לא בגוף המעשה. ולעד"ן אין כאן שום גמגום מפני שכבר הקדים הרב כשהיה מארר אותה הכהן וכו' ועכשיו לא נחית אלא לאשמועינן דבטן וירך קודמין לשאר הגוף ואם באנו לדיוק גם דבריו כאן מגומגמים שכתב ואח"כ תפול ירכה ותמות דמשמע שתכף תמות ע"י אלו השנים וליתא דהא איכא שאר אברי הגוף וגם לזה י"ל דהה"נ דלוקין גם הם אלא דבנפול הירך תמות. עוד נראה שנפילת הירך שכתב כאן כולל שאר אברים וכמ"ש לקמן דין ב':