מעשה רקח על הלכות סוטה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ג · הלכה א
כיצד סדר השקאת סוטה וכו'. הנה ידוע מ"ש התוס' דף י"ד שאין סדר המשנה כסדר הפסוקים של הפרשה ונסתפקו על איזה מהם נסמוך אך בדף י"ז מכח דברי הירושלמי כתבו שעל סדר הפרשה יש לנו לסמוך והמש"ל הק' דרבינו אין סדרו לא כסדר המשנה ולא כסדר הכתובים והניחו בצ"ע. ועיקר הקושיא שיש בדברי רבינו הוא שהקדים כתיבת המגילה ומחיקתה לכהן אוחז בבגדיה וסותר את שערה וכו' כמ"ש בדין יו"ד וי"א ע"ש דכיון שכבר נמחקה המגילה מה צורך לבזותה בקריעת הבגדים וסתירת שערה שכל זה אינו אלא כדי שתודה וסדר הכתובים ג"כ שתחילה אוחז בבגדיה וסותר את שערה וכו' ואחר כך היה משקה. וי"ל דדבר זה הוא מחלוקת התנאים דבריש פ' היה מביא וכו' קאמר תניא אבא חנין אומר משום ר"א כדי ליגעה כדי שתחזור בה אם ככה חסה תורה על עוברי רצונו ק"ו על עושה רצונו ופריך וממאי משום דחסה הוא דילמא כי היכי דלא תמחק המגילה ומתרץ קסבר משקה ואח"כ מקריב את מנחתה דאי משום מגילה הא אימחיקה לה ופי' רש"י ופלוגתא היא בפרק היה נוטל ומיהו כל זמן שלא קרבה מנחתה אינה נבדקת דכתיב מזכרת עון ואע"פי ששתת מניחין אותה בידיה כדי ליגעה ותודה והשתא ודאי משום חסיון הוא דאי משום מגילה הא אמחיקה לה ע"כ. (ומזה נראה סמך למ"ש הרד"א הביאו הכנ"הג ז"ל דאין מברכין על מצוה זו משום דהקב"ה חס על בריותיו ע"כ) גם התוס' ז"ל הקשו דאמרינן לעיל דלאחר מגילתה מאיימין עליה שתשת' ותירצו דע"כ אית לן למימר דר"א אית ליה איום שתשתה אפילו אחר מחיקת המגילה וכו' ע"כ והך מלתא היא בדף ז' אפסקא דמאיימין עליה דפריך ורמינהי כדרך שמאיימין עליה שלא תשתה כך מאיימין עליה שתשתה וכו' ומתרץ לא קשיא כאן קודם שנמחקה המגילה כאן לאחר שנמחקה המגילה הרי נתבאר דלר"א אתיא מתני' משום חסה ופליגא האידך והאיום ג"כ אינו כדי שלא ימחה אלא כדי שלא תמות כמ"ש התוס' וטעם זה נקט רבינו ופסק דלאחר שנמחקה מגילה אוחזין בבגדיה וכו' כדי שתודה ולא תמות שהרי הבדיקה תלויה בהקרבת הקרבן כמ"ש רש"י ז"ל ועיין למרן ז"ל שם ועוד נאריך אם יגזור ה':
שהרי נאסרה עליו עד שתשתה. א"ל אם עבר ובא עליה ושוב כשהגיעה לירושלים הודית ואמרה שנטמאה עם הבועל מהו לענין כתובתה מי נימא כיון שבא עליה בעלה הרי לא הפסידה כתובתה כמ"ש רבינו רפ"ב א"ד כיון שעכ"פ נטמאה דין הוא שתפסיד והכי מסתברא שהרי קדמה הטומאה לשכיבה זו של הבעל: